אחד מסימני ההיכר הבולטים של החינוך המונטסורי הוא כיתות רב גילאיות.
ד"ר מונטסורי הסתמכה על תצפית בילדים הפועלים בחופשיות ומתצפיות אלו הבינה שילדים לא גדלים בצורה ליניארית אלא בקפיצות התפתחותיות ויצרה את המושג "מישורי התפתחות". לפי התצפיות שלה ילדים בכל מישור התפתחותי צריכים סביבה ייחודית שתיתן מענה לצרכים היחודיים שלהם.
המישור ההתפתחותי הראשון מתרחש בגילאי 6 – 0 – זוהי תקופת הילדות המוקדמת
הילד מונע על ידי צורך להגיע לשליטה ולפתח את המיומנויות שלו
תקופה אינטנסיבית מאוד של גדילה מואצת המאופיינת בשינויים משמעותיים ומהירים גם גופניים וגם נפשיים.
תקופה מחולקת לשני חלקים:
0-3 – הפעוט לומד לשלוט בתנועות גופו ולדבר
3-6 – הילד הקטן מחפש לפעול בסביבה שלו ולחקור אותה.
המישור השני מתרחש בגילאי 12 – 6 זו תקופת הילדות האמצעית
זו תקופה שקטה יחסית עם גדילה מאוזנת בקצב אחיד ומעט שינויים,
הילד מתעניין בתרבות שלו בהבנה מדוע דברים קורים ורוצה להבין את העולם דרך הדמיון.
המישור השלישי מתרחש בגילאי 18 – 12 – זו תקופת ההתבגרות
זו שוב תקופה אינטנסיבית של גדילה מואצת. שינויים משמעותיים ומהירים גופניים ונפשיים. מחולקת לשני חלקים:
15 – 12 – התבגרות מינית
18 – 15 – גיל ההתבגרות – נערות
את הילד המתבגר מעניינים תהליכי החברות, מקומו בחברה ומערכת יחסים בינו ובין אחרים ובין עולם המבוגרים.
המישור הרביעי מתרחש בגילאי 24 – 18 זו תקופת הבגרות המוקדמת
תקופה בה אין שינויים גופניים האדם פשוט הופך מבוגר ועוסק במציאת מקומו בחברה.
היות ולילדים מטרות שונות בכל מישור התפתחותי ומתוך כך גם צרכים שונים-בית הספר הרגיל, שמלמד בקבוצות חד גילאיות ובשיטה קבועה שמתקדמת רק ברמה של הטקסטים ובכמות שלהם במהלך השנים , איננה נכונה לילדים ולא משרתת את צרכי ההתפתחות שלהם בכל מישור.
מתוך כך, על פי החזון של ד"ר מריה מונטסורי, הכיתות במוסדות חינוך מונטסורי פועלות בקבוצות רב גילאיות תלת שנתיות. בכל שלב התפתחותי הכיתות פועלות בצורה שונה לפי הצרכים הייחודיים של הילדים באותו מישור ההתפתחותי.
כאן נדבר על אספקט אחד בלבד – הכיתה הרב גילאית.
היתרונות של כיתה רב גילאית הן רבות:
למידה בקצב אישי לכל ילד
היות ובכיתה מונטסורית לומדים יחד ילדים בגילאים שונים הילדים בכיתות הרב גילאיות יכולים ללמוד בקצב שלהם ללא הלחץ הנוסף של עמידה בקצב הכיתה ולחבור וללמוד יחד עם ילדים גדולים או קטנים מהם שנמצאים באותה רמה שלהם.
כשיש ילדים בגילאים שונים בכיתה, כולם יעבדו על אותו נושא, כל אחד לפי רמתו. בפרויקט משותף על אירופה למשל כל אחד מהילדים בכיתה תורם לקבוצה לפי יכולתו לדוגמא ילד בכיתה א שרק לומד אותיות יוכל לכתוב את שמות היבשות וילד בכיתה ב או ג יוכל לכתוב בצורה יותר מפורטת. ילדים שנאבקים עם מושג מסוים שהם לא מבינים לא מרגישים מאחור ומאידך גיסא ילדים מתקדמים יותר לא משתעממים על ידי האילוץ לחזור על משהו שהם כבר שולטים בו.
למורים המלמדים בכיתות רב-גילאיות יש לרוב הבנה מוצקה של מגוון כישורים התפתחותיים, המאפשרת להם להבדיל היטב את ההוראה עבור כל ילד.
בניית מערכות יחסים חזקות יותר
באופן מסורתי, ילדים עוברים מדי שנה מכיתה אחת לאחרת. לא רק שזה אומר סט חדש של ציפיות אקדמיות, שגרה שונה ומבנה כיתתי שונה, אלא זה אומר גם מורה אחר.
בכיתות רב גילאיות, המורים נשארים עם הילדים 3 שנים. לכן יש למורים זמן רב יותר להכיר את התלמידים ומשפחותיהם. כאשר המורים באמת מכירים את תלמידיהם, הם מסוגלים להתאים את ההוראה מבחינת התוכן וההגשה. הם יודעים איך למשוך ילד מסוים לנושא או שיעור מסוים. הם יודעים איזו סביבה הילד צריך כדי להרגיש טוב וכך הוא יצליח בלימודים.
להורים יש גם הזדמנות להכיר טוב יותר את המורה בדרך הזו. אם לילדכם יש את אותה מורה שלוש שנים, קווי התקשורת מתחזקים. ההורים מבינים סגנונות וגם את הציפיות של המורים. הקשר בית-בית ספר הופך חלק יותר, והמרוויחים הגדולים הם הילדים.
מנטורים ומנהיגים
כאשר ילד מבלה שלוש ששנים באותה כיתה, ניתנת לו הזדמנוות לבטא חלקים שונים באישיות שלו לפי המיקום שלו בכיתה הרב גילאית. בשנה הראשונה הוא הילד החדש והקטן ביותר – באופן טבעי הוא מקבל עליו את החוקים בכיתה שהילדים הבוגרים יותר כבר מנוסים בהם, הוא לומד מהתלמידים הגדולים יותר. בשנתו השנייה בכיתה הרב גילאית הילד נמצא במקום טוב באמצע. הוא כבר לא הקטן ביותר, יש ילדים חדשים שהם צעירים ממנו (בדרך כלל אלה ילדים שהכיר מהכיתה הקודמת שלו) זו שנה שמבססת את הביטחון הרגשי והלימודי של הילד. בשנה השלישית הילדי נמצא במקום של הבוגר, המנהיג. כל השנים היו לו את הילדים הגדולים אותם העריץ ומהם למד – עכשיו הוא הבוגר, הוא הגדול. אותו מעריצים וממנו לומדים. התפקיד שלו הוא להנהיג, לתמוך ואף ללמד את הילדים היותר צעירים ממנו בכיתה.
לילדים חדשים בכיתה יש מזל שהם מוקפים במדריכי כיתה ומנהיגים אשר עוזרים להם. ילדים לומדים לרוב אחד מהשני את הטוב ביותר, והם מטבע הדברים רוצים ואף מבקשים לקבל עזרה מהחברים הבוגרים בכיתה. תלמידי שתי השכבות הנמוכות מקבלים השראה מצפייה בילדים גדולים יותר ונהנים משיתוף פעולה פורה, מתקדם ומאתגר. הם מחפשים הדרכה מילדים גדולים יותר, ולרוב ילדים גדולים יותר ישמחו לספק הדרכה.
לאחר כשנה או שנתיים באותה כיתה, לילדים יש הזדמנות לתרגל כישורי מנהיגות. בכיתות מונטסורי, זה לא נדיר לראות ילדים גדולים יותר מלמדים או מושיטים יד לחבריהם הצעירים.
החלק הטוב ביותר הוא שהילדים עוברים מצופים למנהיגים בזמן שלהם. זה לא קורה לכל הילדים בו זמנית, אבל כשזה קורה, זה מדהים לראות זאת.
משקף את החיים האמיתיים
אין תחום אחר בחיים שמפריד אנשים לקבוצות של אנשים אחרים בדיוק באותו גיל כמו שהם בפועל. בין אם בבית, בעבודה או במקום אחר, אנשים בסופו של דבר צריכים להיות בקרבת אנשים מבוגרים או צעירים מהם. פעולה זו יוצרת סביבה עשירה יותר מלאה ברעיונות ומיומנויות.
לסיכום
יחד עם היתרונות הרבים בללמוד בכיתה מונטסורית במשך 3 שנים, הרב גילאיות עצמה מעניקה לילדים יתרונות רבים. הילדים יעברו בסופו של דבר לכיתה חדשה ובכיתה החדשה הם יפגשו שוב בילדים איתם למדו בכיתה הקודמת. כך הילדים הלומדים במערכת הלימוד המונטסורית נפגשים שוב ושוב עם חבריהם במהלך שנות הלימוד והגדילה יחד. כל פעם בשלב התפתחותי אחר.